אז אני יושבת מול המחשב ומגרדת בראש איך להתחיל לספר על עצמי ובאמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל לספר את הסיפור שלי ואיך הגעתי להיות מרפאה במיניות ונשיות מקודשת.
אז אתחיל מהברור קוראים לי קנדיס וכן זה השם האמתי שלי, אני בת 30 נולדתי בדרום אפריקה בגיל 5 עליתי ארצה עם משפחתי, מתגוררת בקיבוץ עין גב, הקיבוץ שבו גדלתי חזרתי לכאן אחרי עשור שלא חייתי פה, וגיליתי שוב מחדש את פיסת הגן עדן שיש לנו בארץ.
אני אישה שיותר מידי (too much)… תמיד הייתי יותר מידיי רועשת, יותר מידיי מוזרה, יותר מידיי רוקדת, יותר מידי מינית, יותר מידיי פתוחה, יותר מידיי ישירה וכנה… יותר מידיי מושכת תשומת לב. בגיל 24 עברתי את התקף החרדה הראשון שלי ופשוט רציתי להעלם!
לא יכולתי יותר להיות במרכז העניינים… ולאט לאט עברתי למאחורי הקלעים למקומות שבטוחים לי. התחלתי טיפול פסיכולוגי וכל מפגש יצאתי יותר ויותר מתוסכלת עד שגיליתי את חמשת המקצבים שיטת ריקוד שגרמה לי לחזור חזרה אל תוך הגוף שלי, להיות בתחושות גוף אמיתיות לא מחשבות טורדניות והפסקתי את הטיפול הפסיכולוגי, לי זה לא התאים הייתי צריכה להזיז את האנרגיה ולהזיז את הגוף זו הייתה התשובה בשבילי. ערב אחד נתקלתי במאמר של אפרת וולפסון שהיא מדברת על האושר הנשי שם היא סיפרה על אנרגיה נשית, על הניתוק שלנו מהגוף, על אנרגיה מינית ועל כוחותיה ומשם אני פשוט התחלתי להתמלא בתחושת ביטחון שהכל יהיה בסדר. ידעתי שהריפוי שלי יבוא מהנשיות שלי, שהנשיות שלי תבין ותקבל, תכיל ותרפאה את הכאב שלי . הזמנתי לי ביצת ג'ייד (כמה חיכיתי שהביצה כבר תבוא) והתחלתי להתאמן ויותר מהר ממה שחשבתי כבר ביום הראשון היה לי מדהים בגוף שלי, הרגשתי כל כך מלאה בביטחון בגוף שלי, סמכתי על עצמי, אהבתי את עצמי, שמחת חיים שלי חזרה אלי.
עשיתי עוד קורס ועד קורס ועד קורס … והתחלתי להעמיק והשיל עוד כאב עוד פצע והרגשתי כבר יותר קלה, הרגשתי שמחה, מאושרת, שיש בי כוח חיים ליצירה, תשוקה לאהבה, שיש בי אהבה אינסופית להעניק לי ולאחרים, הרגשתי יפייפיה ומיוחדת, הרגשתי כל יום שאני מאוהבת יותר ויותר בחיים שלי.
התחלתי לטרוף את החיים, ליצור, לפגוש, להתחבר, פשוט לחיות!
גיליתי דרך חיבור עצמי שאני מדייקת, ויודעת באמת מה נכון וטוב לי.
התחלתי לספר לחברות מה אני עושה, מאיפה הבאתי את הריפוי שלי- הבאתי את הריפוי שלי מהפות שלי. סיפרתי להן על הביצת הג'ייד על התרגילים האינטימים על החיבור אל היוני שלי וראיתי כמה שהן צמאות לזה גם… התחלתי לעשות מעגלי נשים כאילו שאני עשיתי אותם כל חיי, פשוט זה בא לי בכל כך טבעיות וכל מעגל היה יותר ויותר קסום והבנתי שזו המתנה שלי אל העולם היכולת שלי לקרב נשים אל עצמן ולרפא פצעים כל כך פנימיים ואישיים, להחזיר אהבה אל חייהן, אל עצמן ואל משפחותיהן.
המשכתי ללמוד, לחקור חייתי בהוואי ונתקלתי בטנטרה והתאהבתי חזק יותר, למדתי עם המורה הראשונה לי לטנטרה במאווי האי שמסמל את צ'אקרת הלב, ג'ודית הפכה להיות הדודה שלי (untie) המורה הרוחנית שלי, לאחר מכן מצאתי את עצמי במקסיקו שלושה חודשים לומדת טנטרה יוגה, טנטרה, חייה בקהילה באשרם, מעמיקה וגדלה אל תוך הריפוי שלי. בלי לתכנן לחזור ארצה הייתה לי קריאה לחזור הביתה, שבתי וחזרתי לקיבוץ ואחרי שלושה חודשים כבר הייתי על מטוס לבאלי להכשרה של נשיות ומיניות מקודשת למדתי במקדש נשים בהנהגתם של מורותיי- מאסטריות של טאו וטנטרה מינקה דה-ואס Minka DVos ושאשי סולונה Shashi Solluna.
קורס שאיחד את הכל לאחד. האומנות הטנטרה והטאו
הכשרה: לצ'י קונג, להילינג, לדימיון מודרך, הכשרה ללימוד ביצת הג'ייד, שיטות ריפוי דרך נשימה, שיטות ריפוי דרך ריקוד, הנחיית מעגלים, עיסוי שדיים ורפואת נשיות ומיניות מקודשת.
היום אני מנחה מעגלי נשים ברחבי הארץ, מעגלי נערות וילדות, מטפלת אחת על אחת, מעבירה סדנאות על מחזוריות הוסת, ועל ביצת הג'ייד.
אז זאת אני ונעים מאוד להכיר, אני שמחה מאוד שיש לי את האפשרות לשתף את המידע הקסום הזה והעיר עוד ועוד נשים אל העולם המופלא הזה. זה שירות בשבילי להביא את הריפוי הזה.
תודה רבה על כל החוויה הזאת- החיים.
אני מזמינה אותך ליצור קשר אם גם את מרגישה כך.
אור ואהבה, קנדיס
Коментарі